פסק-דין בתיק ע"ר 49709-03-11

1.         המשיב הגיש בקשה לביצוע שטר חוב נגד הנתבעים. זמן פירעונו של שטר החוב הוא 31.12.08. הסכום הנקוב בו הוא 1,900,000 ש"ח. בבקשת הביצוע עתר המשיב לחייב את המערערים בסכום של 1,868,860 ש"ח. המערערים הגישו התנגדות לביצוע שטר אשר נדונה והוכרעה על ידי כב' הרשמת ספרא-ברנע. בהחלטתה המנומקת מיום 1.3.11 דחתה הרשמת את ההתנגדות לביצוע שטר, ככל שהיא מתייחסת לסכום הלוואה נטענת בסך 200,000 דולר, ובהתאם לשער של 4.67 ש"ח לדולר, לסכום של 934,000 ש"ח. ככל שעסקינן ביתרת הסכום ההתנגדות התקבלה במלואה, כשאין צורך בהתניית קבלתה בתנאי זה או אחר. החלטה זו הותקפה בערעור שבפניי. לשיטתם של המערערים, אף לנוכח השיקולים והנתונים שהוצבו ונקבעו בהחלטתה של הרשמת ספרא-ברנע, מן הראוי היה ליתן להם רשות להתגונן בפני מלוא סכום התביעה.

2.         הוריתי למשיב להגיש כתב תשובה בפני הערעור. בדיון בפניי הסכימו ב"כ הצדדים כי אכריע על יסוד החומר שבפניי וטיעונים משלימים שהונחו בפניי. עיינתי בקפידה בחומר הראיות והטענות ובדעתי לדחות את הערעור מכל וכל.

3.         מן החומר שבפניי אני למד כי המערער 1 (להלן - "המערער"), הוא איש עסקים שביקש ליטול חלק בפרוייקט נדלן רווחי באוקראינה. שווי ההשקעה של המערער אמור היה להיות 500,000 דולר. למערער היה הון עצמי של 400,000 דולר. הוא נדרש לממן סכום של 100,000 דולר והוא פנה למשיב והציע לו להשקיע בפרוייקט זה. המשיב ביקש להבטיח את כספו ורווחיו במידה ויהיו רווחים וביקש להבטיח את סכום ההשקעה במשכנתא בדרגה שנייה על דירת המערער והמערערת 2, היא אשתו. הסתמנה הסכמה בעניין זה ואולם בנק המשכנתאות לא הסכים לכך. משום כך נפרעה המשכנתא בסכום של 100,000 דולר, באופן שניתן היה לרשום על הדירה משכנתא בדרגה ראשונה. בנוסף לכך שילם המשיב למערער סכום של 100,000 דולר בגין ההשקעה הנטענת. כללם של דברים: אין עוררין כי המשיב שילם למערער  סכום של 200,000 דולר.

4.         אכן, וזה לב טענתו של המשיב, לא הייתה בין הצדדים כל עסקת השקעה אלא עסקת הלוואה גרידא. ואכן, הונח בפניי הסכם מיום 1.12.05 שכותרתו "הסכם למתן הלוואה". הותנה בו כי מוענקת בזאת הלוואה על סך 200,000 דולר. סוכם בו כי הלווים, הם המערערים, יחזירו למלווה, הוא המשיב, סך של 400,000 דולר לא יאוחר מיום 31.12.08. בין היתר סוכם כי ההלוואה תהיה צמודה לשער הדולר. שער הדולר שהיה ידוע בעת מועד העסקה עמד על סך 4.67 ש"ח. נקבע, איפוא, כי מכל מקום שער הדולר לא יהיה פחות מ- 4.67 ש"ח, לעניינה של עסקה זו. ועוד הצהירו המערערים כי הם קראו את כל תנאי ההסכם, אף קיבלו הזדמנות סבירה להיות מיוצגים על ידי עורך דין.

5.         חרף כל אלו טוענים המערערים כי ההסכם הנ"ל, אף שטר החוב שניתן בעקבותיו ועל סמכו, הם הסכמים למראית עין, ומשום כך הם בלתי חוקיים ודינם בטלות. לטעמם לא מדובר ב עסקת הלוואה אלא ב עסקת השקעה. אכן, אם זו הייתה גרסתם של המערערים מצפה הייתי מהם שיעבו גרסה זו. וכך, על שום מה נכתב הסכם למראית עין? מי השיג מה כתוצאה מהצגת העסקה, באופן שאינו משקף את שחוזות עיניי? ועוד: מה טיבה של עסקת השקעה זו, לשיטתם של המערערים? ברגיל השקעה אינה מוחזרת כל עיקר, שהרי היא בבחינת "השקעה", שברגיל אינה מוחזרת, ולא בבחינת "הלוואה" שלעולם מוחזרת. האם התכוונו המערערים כי נכרת בין בעלי הדין הסכם שותפות על פיו, ביחס להשקעות, הפך המשיב לשותף כדי 20%, באופן שהרווחים או ההפסדים יתחלקו על פי יחס זה?

            אכן, מבין השיטין נאלץ המערער להודות כי הגם שמדובר בהשקעה היא תוחזר, הגם שהסכום של ההחזר לא נהיר לי, ואולם היא תוחזר רק לאחר שהפרוייקט יושלם, וככל שהוא יישא רווחים. ומשום כך, ומשעה שהפרוייקט עדיין לא הושלם, הגם שהוא אמור להיות מושלם עד סוף 11' לערך, לא בשלה זכותו של המשיב לקבל את כספו. ומה יהא דין, על פי אותה גרסה, ככל שהפרוייקט לא יניב רווחים? אילו הגרסה הייתה שהסכום לא יושב בשום נסיבות, שהרי הוא בבחינת "השקעה" - ניחא. ואולם לנוכח העובדה שנהיר שהסכום אמור להיות מוחזר, סתמו המערערים ולא מסרו כל גרסה מה יהא הסכום לו יהיה זכאי המשיב, לשיטתם, ככל שהפרוייקט לא יניב רווחים, שמא יהיה משופע בהפסדים, או כלל לא ייבנה?

6.         ומשכל אלו עמדו לנגד עיניה של הרשמת היא סבורה הייתה, ודעתי כדעתה, כי סביר מאוד להניח שאכן העסקה שנקשרה בין הצדדים, כעולה ונחזה מהסכם ההלוואה, היא עסקת הלוואה. ואולם משאלו הם פני הדברים חטא המשיב בכך שההסכם לא עמד בכל כלליו ודקדוקיו של  חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993, ובין היתר לא נרשמו נתונים חיוניים, כמו שיעור הריבית בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית בהתאם למועד פירעון ההלוואה. ואכן, בהעלם ראשון, נכונים הם פני הדברים. לכאורה הלוואה הניתנת בסכום של 200,000 דולר, אשר יש להחזירה בסכום של 400,000 דולר, בוודאי מעלה תמיהות ותהיות.

7.         ובעיקר אין להתעלם מעמדתם החילופית של המערערים, שחוזרת ונשנית אף בהשלמת הטיעון שבפניי, כי ככל שהמשיב, לשיטתו, מבקש לראות עסקה זו כעסקת הלוואה, הרי המערערים מוכנים להשיב לו את הסכומים שניתנו. סך 100,000 דולר נשוא המשכנתא בצירוף הריבית שהייתה משולמת לבנק המשכנתאות. סך 100,000 דולר בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

8.         ואם אלו הם פני הדברים, לכאורה חסד עשתה הרשמת ספרא-ברנע בכך שחייבה את המשיבים בסכום של 934,000 ש"ח. והרי זה הסכום השקלי הנומינאלי שזכו בהם המערערים, לכל הדעות. אכן, מאז ועד היום שער הדולר הלך ופחת. ואולם אם בעלי החוזה סברו שמדובר בעסקה דולרית טהורה, מן הסתם לא היו נוקבים בשער היציג של הדולר, שהרי הדבר לא היה מעלה ולא היה מוריד. העובדה שנקבו בשער היציג של הדולר לעומת השקל החדש מצביעה, ולו כהנחת עבודה, כי התובעים זכו בסכום קרן בסך של 934,000 ש"ח. והרי, לשיטתם החילופית, יש לחייב אותם להוסיף על הסכום האמור, אם בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק על מחציתו, ואם בצירוף ריבית שהייתה משולמת לבנק המשכנתאות, במחציתו השנייה.

9.         לא מצאתי, איפוא, כל דופי בשיקוליה ומסקנותיה של הרשמת ספרא-ברנע. דומה, לנוכח מאזן השיקולים, כי המערערים בוודאי אינם יכולים לקבול על התוצאה האמורה.

10.        לפיכך הנני דוחה את הערעור. הנני מחייב את המערערים, ביחד ולחוד, לשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ המשיב תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

11.        התיק העיקרי, הוא ת.א. 4490-07-10, נותב לטיפולי. לנוכח זאת הנני מזמן ישיבת קדם משפט בו ליום 5.1.12 שעה 8:40.

12.        המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  ט' חשון תשע"ב, 06 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: